בוקר טוב!
מעצבות ומעצבות פוטנציאליות מהממות!
כבר מחזלש”ות?
כי הבת שלי בת 3 עוד מתעקשת שאחרי “לילה טוב”
צריך להגיד גם גוט מועד,
גם גוט יום טוב,
וגם גוט שאבעס
נס שהיא לא מבקשת גם גוט יאהר
אבל לא על קשיי ההתאקלמות שלנו באת לשמוע
כשלחצת על פתיחת המייל, נכון?
אז קבלי את אחד הפשלות המפוצצות והפדחניות
שהיו לי בתחילת הדרך
משום מה היה לי ברור
שאם כבר אותיות שוקולד על העוגה
אז שיהיה אמיתי, מריר, איכותי – שוקולד שוקולד
של ורד הגליל, הכי יקר ושווה
עיצבתי את העוגה בהתרגשות של מתחילות
הנחתי את האות האחרונה רגע לפני שהלקוח דפק בדלת
[עוגה ליום נישואין, אוקיי?!]
והלקוח והעוגה יצאו לדרך
ביום קיץ ארצישראלי מצוי
ואההה…ממממ
השוקולד יצא לטייל איתם!
טיפות נמרחות על הקצפת
על הקופסא
על המדרכה
מה שנקרא – עקבות מתוקים עד הבית
אין לי תמונה של העוגה הנוזלת הזו
אז ביקשתי מה AI
זה הכי טוב שהוא הצליח להנפיק

שוקולד אמיתי צריך לעבור טמפרור
כדי להתמצק שוב בלי להינמס
[לימס / להימס – מורות לדקדוק – תקנו בבקשה…]
ואם לא עושים את זה —
הוא פשוט נמס שוב בכל הזדמנות.
(תודה לשמש, למשל 🌞)
אבל הנה הקטע:
בעוגות מעוצבות, אף אחד בכלל לא שם לב!
את הכתר המרשים על העוגה
בכל מקרה תאכל ילדת בת מצווה נרגשת,
או ילד בן 5 שמתחלק עם אחיו בן 8 —
ואף אחד מהם לא יבדיל בין שוקולד לצמקאו.
אז אם את רוצה קישוט שוקולדי על עוגה
תעשי טובה – תשתמשי בצמקאו
[את יכולה גם ללמוד איך לטמפרר
אבל כמו שכתבתי קודם – כמעט תמיד מיותר לחלוטין!]
אז כן, לפעמים הבחירה הפשוטה יותר
היא דווקא המקצועית יותר
אז מה אומרת?
מסכימה איתי?
מה את בוחרת, שוקולד או צמקאו?
רוחמה.